ביחידה זו לומדים על היום הראשון לבריאת העולם, שבו ברא הקב"ה את האור והבדיל בינו לבין החושך.
התלמידים מכירים את מושגי היסוד שבפרשה, מבינים שהעולם נברא בכוח דבר ה' ושרק הקב"ה יכול לברוא "יש מאין".
מתוך הלימוד מתחזקת ההכרה בגדלות הבורא וההודיה לה' על העולם הנפלא שברא ומחדש בכל רגע.
כל הבריאה כולה – השמיים והארץ, החיות והבהמות, הצמחים והעצים, השמש והירח – נבראה למטרה
"יש מאין"
המושג "יש מאין" מתאר את הכוח האלוקי לברוא משהו מוחשי וממשי מכלום מוחלט, ללא חומרים, כלים או גורמים מקדימים. הקב"ה ברא את העולם מאין, מהעדר כל מציאות, מלא־כלום. כלומר, שהעולם מצד עצמו אין לו שום קיום עצמי. מה נותן לו את קיומו? הבריאה של הקב"ה. ומשום כך לא ייתכן שהעולם יתקיים ולו רגע אחד בלבד בלי כוחו של הקב"ה.
כך למשל, תכשיט או שולחן מתקיימים לאחר יצירתם גם ללא הצורף והנגר, מפני שגם קודם לכן היה להם קיום עצמי. האומן לא חידש את עצם קיומם, הוא הרי השתמש בחומר גלם קיים – הוא שינה רק את צורתו של החומר אך לא את מהותו, הוא לא יצר שום דבר שלא היה קודם לכן. משום כך יכולה היצירה להתקיים גם בלי האומן שעשאה. אולם הקב"ה ברא את העולם יש מאין. (רמב"ן בראשית א,א ובהסברה והרחבה בפרק ב' משער היחוד והאמונה בספר התניא).
יוֹסִי רָצָה לִבְנוֹת מִגְדָּל מִקֻּבִּיּוֹת. מָה צָרִיךְ כְּדֵי לִבְנוֹת מִגְדָּל? נָכוֹן מְאוֹד,…
הַשֵּׁם בָּרָא עוֹלָם נִפְלָא, כָּל יוֹם אֵלֵינוּ הוּא נִגְלָה. שִׁשָּׁה יָמִים הוֹסִיף,…
