ירידה צורך עלייה
"לך לך" הוא ציווי הקב"ה לאברהם אבינו – ללכת!
הליכה מסמלת מצב של התקדמות ועלייה, מצב המנוגד לנסיגה או לעמידה במקום אחד.
לעיתים נדמה לנו שאירוע מסוים בחיינו הוא ירידה ולא עלייה, אך מתוך התבוננות אמונית נכונה, ניתן לראות שכל ירידה, אפילו הקשה ביותר, היא שלב מקדים לעלייה גדולה לאין שיעור. כל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה, גם אם לעת עתה איננו מסוגלים לראות זאת.
דוגמה לכך אנו מוצאים בפרשת "לך לך", אצל אברהם אבינו: בתחילה הוא נאלץ לרדת למצרים, אך לבסוף יצא משם עשיר ובעל מקנה רב, בכסף ובזהב. כך גם בחייו של כל יהודי – כל ירידה, בין אם בגשמיות ובין אם ברוחניות, היא חלק מתהליך אלוקי שמטרתו להוביל לצמיחה ולהתעלות. לכן, אין מקום לייאוש חס ושלום! להפך, במצבי ירידה, עלינו להתחזק, לגייס כוחות חדשים ולהתקדם קדימה (מעובד על פי 'ליקוטי שיחות' חלק ה' עמ' 57-67).
עבודת הבירורים
כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי [הרבי הרש"ב] אמר לאחד על יחידות: מאז שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום "לך לך מארצך גו'" וכתיב "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה", הותחל סוד הבירורים. ועל פי גזירת ההשגחה העליונה האדם הולך למסעיו במקום אשר הניצוצות הצריכים להתברר על ידו מחכים לגאולתם.
הצדיקים שהם בעלי ראי'[ה] רואים הם באיזה מקום הבירורים שלהם מחכים להם והולכים שמה בעצמם, ועמא דבר (מנהג העם), הנה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות מסבב כמה עילות וסיבות שיבואו למקום ההוא אשר שם הוטלה עליהם העבודה בעבודת הבירורים (היום יום, א' מרחשוון).
